03-6226666
התקשרו עכשיו
האיים האזוריים – איים מופלאים בלב ים – וליסבון
קסמם של האיים האזוריים נעוץ בירוק העד של הצומח, בכחול העמוק של האוקיינוס והאגמים, בקפיצות הדולפינים וסילוני המים של הלווייתנים, באדמה הכהה והפוריה, בהרי הגעש המעטרים את קו השמים ובתופעות הגאולוגיות היחודיות. כל אלו מצטרפים לאנשים השלווים שגרים פה ולאוכל האיברי שהם מגישים. גן עדן של ממש.
קבוצת האיים (ארכיפלג) מונה תשעה איים, ונמצאת בלב האוקיינוס האטלנטי בין פורטוגל לצפון אמריקה. האיים הגעשיים, פרצו ממעמקי האוקיינוס, מלווים תמרות אש ועשן (אותם הם ממשיכים לפלוט עד היום), אי אחר אי, כשכל אחד מתחיל לגבוה, לקלוט צומח וחי, ולהתגוון – דבר היוצר איים שונים זה מזה ומרגשים. בטיולנו בחרנו בארבעה איים מתוך התשעה, כל אחד מביא חוויה מיוחדת במינה.
את הטיול נסיים בליסבון היפיפיה, שתחשוף לנו מקצת ממה ש"מתחת לחצאית".
מסלול הטיול |
נפגש בשדה התעופה בן גוריון ונמריא לאי טרייסרה (Terceira) שבאיים האזוריים, דרך ליסבון בירת פורטוגל. כל אחד מהאיים זכה לכינוי, והאי טרייסרה קרוי "אי הלילך". הוא האי השני במספר תושביו באיים (כ-60,000) והשלישי בשטחו (כ-400 קמ"ר). הוא ידוע בטופוגרפיה הדרמטית שלו – צוקים אדירים נופלים אל הים, יערות עבותים, מערות וולקניות ואפשרויות הצצה לתוך בטן האדמה, וגם פסטורלי מאוד – פרות שלוות רועות.
ננחת בטרסיירה בצהרי היום ונצא לערוך היכרות ראשונה עם בירת האי – אנגרה דו הריוסמו (Angra Do Heriosmo), שהיא המקום הראשון בפורטוגל שהוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. נטייל ברגל בסמטאותיה ובאתריה היפים של העיר.
ארוחת ערב ולינה במלון באנגרה.
לאחר ארוחת הבוקר נצא בנסיעה דרך מספר נקודות נוף יפיפיות ואתרים שונים אל גרוטה דו אלגר דו קארביו (Gruta do Algar do Carvão) – המזכיר את סיפורו של ז'ול וורן "מסע אל בטן האדמה". זהו אחד המקומות הבודדים בעולם שמאפשר כניסה אל "צינור ההזנה" של הר הגעש – אותו "צינור" דרכו נדחסת הלבה הרותחת מבטן האדמה ופורצת החוצה (נשפכת או מתפוצצת מעלה). ניכנס אל הצינור ונראה בדמיוננו את הלבה העולה והנשפכת על ההר והאדמה... חוויה מיוחדת. נמשיך את הבריכות שנוצרו בשל תנועת הלבה וחסימת דרכי המים. ניסע לפיקו דס קרוסינס (Pico das Cruzinhas) – חלק מהר ברזיל – נקודת הנוף היפה ביותר על הבירה אנגרה. נחזור אל העיר ונטייל בה, ככל שיאפשר הזמן.
ארוחת ערב ולינה במלון באנגרה.
עם בוקר נצא בטיסה לעיר הורטה (Horte), בירת האי פאייאל (Faial Island) – אי קטן של 21 X 14 ק"מ (175 קמ"ר) ו-15,000 תושבים – הצפוף שבאיים. שמו ניגזר מעצי האש (פאייה דה טרה), שכיסו בעבר את האי. מצבו הכלכלי של האי לא היה טוב עד המאה ה-17, אז חזרו האיים לשליטתה של פורטוגל והורטה, הבירה, החלה ליהנות מימים טובים יותר, בעיקר בשל הנמל המוגן שלה, שהפך לתחנת חובה לשטים בין אירופה לבין אמריקה. מהמאה ה-19 הפך פאייאל למרכז תקשורת והעברת מידע מרכזי בין צפון אמריקה לבין אירופה וכבלים תת-ימיים עוברים בהורטה; למרכז לחיזוי מזג אוויר; ולנקודת חניית ביניים תעופתית למטוסים הראשונים שחצו את האוקיינוס האטלנטי הצפוני.
לאחר הנחיתה באי ניסע אל קצהו המערבי, אל קפלינוש (Capelinhos), בו היתה התפרצות ב-1957 שיצרה הר געש חדש והוסיפה 2.5 קמ"ר לשטח האי. נראה מקרוב איך כוחות הבלייה (הים והרוח) שוחקים בהתמדה את ההר, ומאיימים להעלים אותו מעל פני האדמה. משם נעפיל עם האוטובוס למרומי הר הגעש החולש על האי כולו – קסביו גורדו (Caldeira do Cabeço Gordo), אשר לו לוע רחב ועמוק (עומק 400 מטר). נטייל ברגל לאורך מצלעות הקלדרה, מוקפים בפרחי ההורטנסיה ענקיים – יופי וצבע מרשימים!
ארוחת ערב ולינה במלון בהורטה.
בבוקר נחצה במעבורת את המיצר שמפריד בין האי פייאל והאי פיקו (Pico Island, 30 דקות שייט) – האי הדרומי ביותר בארכיפלג והשני בגודלו באיים האזוריים (444 קמ"ר: אורכו 42 ק"מ ורוחבו 15 ק"מ).המתיישבים שהגיעו מצפון פורטוגל, ותרו את האיים טרסיירה וגרסיוזה, בחרו להתיישב בלאג'ס שבפיקו בשל האקלים היבש והחם וקרקעות הגעש המעולות שהתאימו לנטיעת כרמים, בעיקר של ענבי וורדלחו. איכות הענבים והיין המקומי נודעו למרחוק – וגרמו לעלייה בפיתוח הענף וייצואו לשולחנות הצארים הרוסיים (בין השאר).
במהלך המאה ה-18 היו התפרצויות געש גדולות באי שפגעו קשות בכרמים, ולזה הצטרפו מחלות צמחים, אשר גרמו לסוף תור הזהב של היין המקומי. רוב החקלאים מצאו עצמם ללא פרנסה, ונאלצו להגר לאמריקות או להמיר את פרנסתם לציד לווייתנים. הם עזרו לדייגים האנגלים והצפון-אמריקאים בצייד ובתיחזוק הספינות, ומהמאה ה-19 הם החלו לצוד לוויתנים באופן עצמאי. עם חתימתה של פורטוגל על אמנה לשימור הלוויתנים ב-1986 חזרו אנשי פיקו לגדל כרמים ולייצר יין באופן מסורתי ועתיק.
את היום נקדיש לאי פיקו, כשבמרכזו נישא ההר הגבוה ביותר בפורטוגל ובאיים – הר הגעש פיקו (2,351 מ'). נטייל ברגל בין טרסות הבזלת, שמגוננות על גידול הגפנים, נלמד על תרבות ייצור היין ונראה כפרים שמשמרים אורח חיים מיוחד ומסורת ארוכה של ייצור יין. אונסק"ו הכריז על תהליך ייצור היין באי ועל הכפרים שמקיימים אותו כאתר מורשת עולמי. נקדיש זמן גם לענף צייד הלוויתנים, שהאי פיקו היה גם אחד המרכזים החשובים באזוריים. זו מסורת הציד מיוחדת, הנשמרת היום בתחנות שונות באי. נראה גם את תחנת הרוח בוינש דה קריסיו וליה (Vinhas da Criação Velha) ונקנח את היום בביקור באתר יוצא דופן בצינור געש גרוטה דאס טורס (Gruta Das Torres). מצוידים בפנסים, נלך ברגל "אחרי קילוח הלבה", שהותיר אחריו מעין צינור תת קרקעי עמוק וחלול, שבאורח פלא משמר את תולדותיו של הקילוח. נבקר בכפרים הציוריים קאצ'ורו (Cachorro) ובסאו רוקה (São Roque), נמשיך ונחצה את האי דרך ההרים (עד גובה 900 מטר) ונחזור אל מאדלנה (Madalena) שבחוף הדרומי של האי, שם נמצא הנמל. נחזור במעבורת להורטה.
ארוחת ערב ולינה במלון בהורטה.
בבוקר נטייל בבירה הורטה – נהנה מרחובותיה וסמטאותיה, מהבניינים ומהכנסיות.
לקראת הצהרים נטוס מהאי פאייאל לאי סאו מיגל (São Miguel Island) שבמזרח הארכיפלג, עליו חיה כמחצית האוכלוסייה של האיים האזוריים חיה. האי הוא גם המרכז המוניציפאלי של האיים האזוריים והבירה פונטה דלגדה (Ponta Delgada). כבר בתחילת המאה ה-15 גילו נווטים פורטוגזים את האי, ועם בואו של גונזלו וולחו קברל החלה ההתיישבות בו; מאוחר יותר הצטרפו אליהם מוּרים, יהודים וצרפתים. הקרקעות הפוריות וקיומם של מפרצים בטוחים לעגינה הפכו במהירות את האי לתחנת מסחר, והייצוא והיבוא שעברו דרכו, בנוסף לחיטה ולאננס שגדלו בו ויוצאו, הפכו את האי למבוסס כלכלית. רעידת האדמה של 1522 החריבה את עיר הבירה של האי וילה פרנסה אל קאמפו, ובעקבות כך החלו לבנות את פונטה דלגדה – הבירה הנוכחית; רוב הכנסיות באי מעוטרות בגילופי עץ עשירים, ובתי אחוזה נבנו בסגנון ייחודי – ושני אלו מרהיבים לעין המבקרים.
ננחת באי, ובדרך לפונטה דלגדה (Ponta Delgada), נעצור לביקור במקום היחיד בעולם בו מגדלים אננס בחממות. נמשיך אל העיר פונטה דלגדה, ונקדיש לסיור בסמטאות ובאתרים את אחר הצהרים – נבקר בכנסיות בעלות ארכיטקטורה ייחודית ובאתרי העלייה לרגל בעיר, בכיכרות ובשוק העירוני ונלמד על תושבי העיר בעבר ובהווה, כולל על עברה היהודי של האי.
ארוחת ערב ולינה במלון בפונטה דלגדה.
לאחר ארוחת הבוקר ניסע דרך נופים הרריים למערב סאן מיגל, שם מצוי אחד המקומות הפוטוגניים ביותר באיים האזוריים – סט סידאדש (Sete Cidades) – הקלדרה של הר הגעש עם האגם הגדול ובתוכו לועות משנה שגם בהם מצויים אגמים, הוא הגלויה הנפוצה ביותר של האיים האזוריים. על השאלה איך נוצרו אגמי סט סידאדש עונה אגדה עתיקה: היו היה מלך רגזן, שהקדיש את חייו עבור בתו אנטיליה. המלך אסר על הנסיכה לדבר עם אף אחד. אחרי שהמלכה מתה, הנסיכה טופלה ע"י עוזרת קשישה. ככל שהשנים התקדמו, הנסיכה גדלה להיות אישה צעירה ויפה, שמשכה את תשומת לבם של כל בחורי הממלכה.. (ההמשך יסופר בטיול).
אל סט סידאדש ניסע דרך הכביש ההררי, נעבור ליד קרביו (Carvão) – מעבר צר, בו מתגלות תופעות גאולוגיות של ההתפרצות של 290 הרי געש קטנים. במהלך היום נצפה מזוויות שונות בקלדרה ובאגמיה, בין השאר מנקודת נוף ויסטה דו ריי (Vista do Rei "תצפית המלך המסתכל"). נטייל ברגל לחופי האגמים ושולי הקלדרה ונבקר גם בכפר היפה השוכן לחופי האגם הגדול.
נחזור לפונטה דלגדה ונלך לראות את בית הכנסת.
ארוחת ערב ולינה במלון בפונטה דלגדה.
בבוקר ניסע לצפון האי לכיוון נורדאשטה (Nordeste), ונעצור לתצפיות יפות, ביניהן תצפית דה סנטה איריה (Miradouro de Santa Iria), ונבקר בנחל עם מפלים יפים שמפעיל תחנות קמח.
נמשיך אל הכפר נורדאשטה שבסמוך לו משתרעת שמורת הטבע יפה סרה דה טרונקווירה (Serra da Tronqueira). שמורה זו היא המקום היחיד בעולם בו חיה ציפור אדמון האזוריים (Pyrrhula murina) האנדמית לאי סאו מיגל שבאיים האזוריים. זו חוחית בינונית-גדולה, שמנמנה, בעלת מקור חזק וכנפיים קצרות ומעוגלות, יש לה כתר, פנים וצוואר שחורים (חומים כהים מלמעלה וחום בהיר למטה), זנב וכנפיים שחורים עם פס לבן. נטייל בשמורה ונעלה לתצפית ממנה נשקפת הקלדרה הגדולה של נורדאשטה.
בדרך חזרה לפונטה דלגדה נעצור בכפר של המתיישבים הראשונים פרוואסיו (Provoacão) ובמקומות מרשימים נוספים.
ארוחת ערב ולינה במלון בפונטה דלגדה.
יום זה יוקדש כולו לאזור פורנש (Furnas), אחד האזורים היפים ביותר באיים האזוריים. בדרך לפורנש נעצור בנקודות תצפית מעניינות ונבקר בוילה פרנקה (Villa Franka), שהייתה הבירה הראשונה של האי ונחרבה ברעידת אדמה חזקה בשנת 1522. מוילה פרנקה ניסע אל קלדרת פורנש, שם נטייל רגלית לחופו של אגם יפה עד שנגיע אל אזור אפוף אדים גיאותרמיים ומעיינות חמים. כאן בתוך גומות קטנות באדמה הלוהטת, מטמינים המקומיים סירי מתכת בתוכם מתבשל באטיות, לאורך שעות הקוזידו – מין גרסה מקומית של חמין. אחרי שנחזה בתהליך הוצאת הסירים מהבורות הוולקניים, נסעד את ארוחת הצהריים שלנו באחת המסעדות המקומיות שמתמחה בתבשיל הקוזידו.
אחרי ארוחת הצהריים נבקר בגן הבוטני טרה נוסטרה (Terra Nostra botanical garden) שבמרכזו בריכת מים גיאותרמיים חמים, בהם ניתן לטבול. סמוך לגן הבוטני, במרכז הכפר, מצוי ריכוז מדהים של מעיינות חמים, מעיינות סודה, פומרלות (אדי קיטור שיוצאים מבטן האדמה)(ניתן יהיה לרחוץ). טיול במקום הזה הוא כמעט מחזה סוריאליסטי.
לקינוח נבקר במטע תה ובמפעל שעל ידו, ונעקוב אחר כל שלבי התהליך מהמטע ועד השקית.
ארוחת ערב מסכמת וחגיגית ולינה במלון בפונטה דלגדה.
בשעות הבוקר נפרד לשלום מהאיים האזוריים ונטוס לליסבון (Lisbon), בירתה של פורטוגל. ליסבון היא עיר יפה ומיוחדת, עם כיכרות עצומות לצד סמטאות צרות, רבעים עתיקים, נקודות תצפית מרהיבות ואוכלוסייה מקומית ידידותית ומסבירת פנים. עיר שמשלבת ישן עם חדש, והיא ללא ספק מהערים היפות ביותר באירופה. משך שהותנו בליסבון נטייל ברבעיה השונים בהם שוכנים אתרים מרהיבים ביופיים, בסמטאותיה ובכיכרותיה הציוריות.
נתחיל ברובע אלפמה, שהוא הרובע היחיד שלא סבל מרעידת האדמה שהחריבה את רוב העיר. כאן בנו המוּרים (מוסלמים מומרים) במאות האחרונות מבנים ורחובות וסמטאות בסגנון מיוחד. נעלה עם קרונית 28 אל המצפים הגבוהים של העיר, ונלך ברגל אל מבצר סאו ג'ורג' (St. George fortress) – שהיה הארמון הרשמי תקופה ארוכה, ומיקומו היפה והנוף הנשקף ממנו הם דרך נהדרת לעשות היכרות ראשונה עם העיר. המבצר נישא מעל בערב נצא לשוטט ברובע באיישה הציורי והחוויתי. נמשיך ונלך מטה, אל בעיר התחתית (בה נבקר ביום הבא).
ארוחת ערב ולינה במלון בליסבון.
נתחיל את הבוקר בטיול "כיכרות" ברובע ביישה (Baixa), הרובע השטח שלאורך הנהר, מקום בו עמדו ארמון המלך, בית המכס והקתדרלה הגדולה. נטייל בעיר התחתית, מרכזה הפועם של העיר, רחובות רחבים ומושקעים, מבנים וכיכרות בסגנונות רבים מהמאות הקודמות, וכמובן בתי קפה ומסעדות חמדמדים. ניסע אל כיכר פומבל, ע"ש המרקיז אשר בנה ושיקם את העיר לאחר רעידת האדמה הגדולה מאוד של 1799, ממנו נרד אל כיכר דום פדרו ה-5 (Praça Dom Pedro IV), המלך שהיה מלך פורטוגל וברזיל גם יחד; אל כיכר פיגואירה (Praça De Figueira) בה ניצב פסלו של המלך ז'ואאו ה-1, ששמר על עצמאותה של ממלכת פורטוגל במאה ה-14; אל כיכר סאו דומינגוש (Largo De São Domingos) בה טבחו ביהודים ובה מוקם פסל הסובלנות שנועד להנציח ולהזמין סובלנות ושלום; עד לכיכר המסחר (Praça Do Comercio) בה ניצב פסלו של המלך פדרו ה-5 ושל הדוכס מפומבל, שניצח על שיקום העיר ובנייתה מחדש אחרי רעידת האדמה הגדולה (1799). כל כיכר תספר לנו סיפור פיקנטי אחר מההיסטוריה הפורטוגזית. כל כיכר תביא עמה ניחוח אחר.
נסיים באתרי רובע בלן (שיבוש של בית לחם) שעל חוף הנהר. נכנס למגדל בלם (Belem Tower) – "מעין מגדלור" שהוקם על אי בתוך הנהר והיה המבנה הראשון שראו הספנים בדרכם לעיר ולנמל. נראה את המונומנט לזכר מגלי העולם (Pardao Dos Descobrimentos), שיצאו מפורטוגל, ובראשם אנריקה הספן, חלוץ עידן התגליות ובנו של המלך ז'ואאו ה-1. פורטוגל אז היתה המדינה המתקדמת ביותר מבחינת הידע והטכנולוגיה והיתה חלוצת הגילויים.
לקראת הערב נצא לשדה התעופה כדי לעלות לטיסה שלנו לתל אביב. הנחיתה היא ביום 11.
